המבוגר האחראי 

המבוגר האחראי / נמרוד נוי

30/8/2009

ד"ר דוד פסיג כותב בספרו "צופן העתיד - מבחן העתיד של ישראל", "כי כשם שיש דורות בתוך המשפחה, כך יש דורות בהקשר חברתי או ציבורי. במשפחה הפרטית יש לכל דור תפקיד מסוים המתאים לגילו ולמעמדו, ובמודל הציבורי יש לכל  דור תפקיד חברתי ביחס לשאר הדורות החיים סביבו". במודל הפרטי של הדורות אני שייך לדור המבוגרים, ואילו על פי המודל החברתי המתאים להיסטוריה החדשה של ישראל אני שייך ל'דורות הדומיננטיים'. ילדותם של בני דור זה היא ילדות שלאחר חווית משבר מתמשך ורגעים חברתיים מעוררים (הקמת המדינה וביסוסה הראשוני). בבגרותם מטפחים בני דור זה עקרונות ומטיפים להם, ובשיבתם מתפקדים כבעלי חזון המדריכים את אנשי המשבר הבא. 

 מצאתי בתיאור זה הלימה רבה לתחושותי האישית והדורית. אני מזהה בפעילותי בקדימה ובעבודתי הגדולה העוסקת בחולשת המערכת הפוליטית בישראל משהו מן הדברים הכתובים דלעיל. אני חש כמי הממלא את חובתו הדורית ולא יותר מכך. פרט למאפייני הדור הפרטי שלי ודורי החברתי כמצויין לעיל אני מביא עימי באופן טבעי נסיון חיים, ידע מקצועי רלוונטי ויכולות אישיות כלליות נוספות, כמו: רב תחומיות ותעוזת הרוח. זה מה שעומד מאחורי כל המאמרים שאני מפרסם ומאחורי העבודה המקצועית הגדולה שהכנתי על קדימה בשם 'קדימה: יישום תוכנית אסטרטגית'.

אני חש שמוטלת עלי חובה להכין את הדור הצעיר לקראת תקופת שינויים ועוררות חברתית גדולים ולציידם בכלים נאותים כדי להתמודד עם האתגרים המתדפקים על שער חייהם. אחד הדברים הבולטים ביותר שמשכו את תשומת ליבי בפעילותי בקדימה היא החוסר בתשתית מקצועית הולמת, היכולה לתרגם את תחושותיהם הכנות ומצוקותיהם האמיתיות של החברים בקדימה לכלל תובנות מושכלות על הדברים ולתוכנית סדורה וקוהרנטית (עקיבה). תוכנית שתאפשר לנו לקום עימה בבוקר ולעשות מעשה איכותי וממשי כראוי וכנדרש על פי נתוני המציאות המשתנה והאיומים וההזדמנויות שהיא מזמנת לנו.

אני מזהה בקדימה ובמערכת הפוליטית כולה בישראל דרכי התנהלות ופעילות אשר אינן מתבצעות בתהליכים איכותיים של חשיבה, תכנון, קבלת החלטות והביצוע. אנו לוקים בכל חולויותיה של השרשרת הזו. בכל גזרותיה. גם במימד הערכי והרעיוני וגם במימד ההתנהלותי שלה. אל מול מציאות זו יש להציב אלטרנטיבה וגם בכך השקעתי מאמצים רבים ונדמה לי שהצלחתי לטוות את קוויה הראשיים. בעיקר חשוב לי להעביר את המסר כי ניתן לעשות את הדברים. זה בידנו. אין צורך לחכות למשבר גדול ולהפסדים ענקיים בצידו.

 חשוב לי ביותר להניח את הדברים על תמונה רחבה של תפיסות מתקדמות ואירועים ותהליכים מכוננים המתרחשים בעולם הרחב ובתוכנו. חשוב לי לשבור את הקוד הזה הנותן לגיטימציה למערכת הפוליטית שלנו להתנהל באופן אינפנטילי כל כך, אנרכי כל כך וחסר אחריות של בוגרים כל כך. חשוב לי להחזיר לאנשים את האמונה בעצמם ושיפסיקו להפקיד באופן עיוור את שיקול דעתם האישית בידי אחרים, קרי הפוליטיקאים. הגיע הזמן שנסמוך אך ורק על עצמנו. בהחלט יש צורך לכבד אחד את השני ולהוקיר אנשים טובים ומצטיינים התורמים לחברה ולקהילה אך בפירוש אין להסחף למצבים של ביטול עצמי בפני אף לא אחד. כל הרע מתחיל בכך שאנו מחליטים שאחרים טובים מאיתנו ועלינו להפקיד את גורלנו בידם. לצערי רבותי, זה לא עובד ככה בתקופתנו. הוויתור המקדים שלנו על זכותנו זו הוא העומד במוקד חולשת המערכת הפוליטית בישראל. כך השארנו את הזירה בידי קבוצה קטנה וסגורה של אנשים שהיכולת שלהם ליצר דברים טובים הולכת ופוחתת עם הזמן.

 זו ההזדמנות להזכיר לעצמנו שדמוקרטיה נקבעת לא רק על פי יסודותיה הפורמליים אלא בעיקר במימד הערכי שלה, ומעל לכל באיכות התוצאות שהיא מייצרת. הדמוקרטיה הפורמלית שלנו מייצרת כיום תוצאות בלתי איכותיות ובלתי ראויות הפוגעות בה ובערכיה יותר מכל.

בסה"כ רציתי לבטא את רחשי ליבי על הדברים ואת הכוח המניע אותי. נסיבות שונות וצירופים שונים גרמו לכך שבתחום בו אני כותב ומתבטא בפניכם רכשתי לעצמי איזשהו יתרון יחסי ואני מרגיש שמחובתי להעביר זאת הלאה. זו תחושה נפלאה של השתלמות פנימית והרגשה של מלאות והגשמה עצמית וזה כל תגמולי.